האתוס הגברי של הלוחם
מאת: דוב מורל
משנה זו במסכת שבת מרתקת במבט מגדרי בישראל המודרנית. במדינה בה נהוג גיוס חובה ורבים משרתים בתפקידים קרביים, האתוס ה"גברי" של לוחם תופס חזק מאוד. במקומות מסוימים זה אפילו נחשב לסיבה לגיטימית לפסול שידוך.
כאשר לימדתי את המשנה הזאת ילדים בכיתה ה' הם התקשו להבין איך יתכן שכלי מלחמה הוא תכשיט. אז הסברתי להם שתכשיט זה לא רק עגיל וטבעת וכד' אלא חפץ שלא משמש לכיסוי הגוף אלא נמצא שם בשביל ה"פוזה". ונתתי להם דוגמא, בישובים, רבים מבני הנוער משרתים בקרבי. לא קשה לפספס את הנשק שלהם. בליל שבת כמעט כולם מגיעים לבית הכנסת עם הנשקים שלהם למרות שאין צורך בטחוני בכך. חייל עם נשק זה דבר מעורר גאווה ונותן מקום של כבוד.
במשנה אנו רואים השקפה מעניינת וחשובה של חכמים שכלי זין הוא לא תכשיט. אין פה משהו להתגאות בו ולהתהדר בו.
אחד הנושאים בסדנת הגבריות שלנו הוא "שפה גברית". עד שהגעתי למכנה משותף לא שמעתי מושגים כאלה, כמי שגדל בחברה בה יחסי מין מחוץ לנישואים אינם לגיטימיים. אבל מסתבר שתלמידי התיכון ששומעים מילים כמו "מעמיס", "צייד" ו"זיין" חושבים על מין (כמובן שאין לזה מקבילה נשית כמו "מעמיסה", "ציידת" ו"זיינת" אבל זה כבר קשור לסדנת הנשיות). המושגים המתארים בשפת היום-יום גבר "מצליח" מבחינה מינית ספוגים בטרמינולוגיה של הרג או של התייחסות לאשה כאובייקט. אבל האמת היא שזה לא רק בהקשר המיני אלא גם במנותק מההקשר המיני יש שימוש בשפה של כלי מלחמה בתיאור תכונות גבריות. הבולט מביניהם ביותר זה כנראה "תותח".
רבי אליעזר מציג פה במשנה את המציאות כפי שהיא. כלי מלחמה הם תכשיט. הם מהווים סיבה לגאווה ומצביעים על סטטוס גבוה, ולכן זה לא כמו בגד ויהיה אסור לצאת עם זה בשבת.
אבל חכמים לא מסכימים. חכמים באים ואומרים שהם לא מוכנים לקבל את המציאות הזאת. אנחנו שואפים לעתיד בו כלי הזין יוסבו לשמש כלים לפיתוח הקרקע ולקצירת תבואה, לא חיים.
שני דברים חשובים אני לומד מהמשנה הזאת:
א. השפה הגברית המכווינה אותנו לתקיפות ואפילו לאלימות היא לא דבר חיובי (לשיטת חכמים).
ב. העולם לא מושלם אבל זה לא סיבה להיכנע לכך.
אחד הדברים שעולים בסדנאות ובשיחות עם אנשים על סטריאוטיפים מגדריים זה "אבל זה המציאות". אז נכון, אנו מודעים היטב לכך שזו המציאות וזו בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. החברה שלנו מלאה בסטריאוטיפים מגדריים שפוגעים בנו והם מגיעים מכל אחד מאיתנו. אחד הדברים שחשוב לי להעביר בסדנאות זה שגם אם לך אין בעיה עם סטריאוטיפ גברי כזה או אחר אל תמשטר אחרים. כאשר כולנו נהיה סובלניים ופתוחים העולם יהיה טוב יותר.
אז נכון זה לא יקרה ברגע וגם לא בשניים. זה תהליך. אבל אסור לנו לשכוח לאן אנחנו שואפים ושזה העיקר.
וכמובן, זו בדיוק הסיבה שאנחנו פועלים כדי לשנות זאת.
הכותב הוא מתנדב בעמותת מכנה משותף.