נשים וויקיפדיה

אתר ויקיפדיה

אין היום אדם שלא יודע מהי "ויקיפדיה". האנציקלופדיה החופשית שנוסדה ב-2001 בקליפורניה הפכה למקור הידע האנציקלופדי הנגיש ביותר בעולם. כפי שטוען עופר אדרת, הרעיון היה נפלא: "אנציקלופדיה חופשית, מקוונת, מעודכנת, ענקית ונטולת השפעות מסחריות ופוליטיות, אשר פועלת לשימור ולהנגשת הידע. כזו שתיכתב על ידי כולם ועבור כולם, בלי שיקולים זרים ותוך חיבור מושלם בין הטכנולוגיה של המאה ה-21 ו'חוכמת ההמונים'".

הבעיה היא שאין שום תחום שאינו פוליטי, שיחסי הכוח לא מחלחלים אליו. כך קרה שהאנציקלופדיה "החופשית" ממשיכה לשחזר דפוסי הדרה ואפליה שמוכרים לנו מספֵרות אחרות. למשל, ערכים בוויקיפדיה על נשים לעיתים מסווגים כתתי ערכים. סופרות נמצאות לעיתים תחת כותרת המשנה "סופרות נשים אמריקאיות" ולא תחת הכותרת הכללית "סופרים אמריקאים", כפי שכתבה צפי סער. בנוסף, יש מעט ערכים על נשים ביחס לערכים על גברים, כפי שטוענת שרון גבע. אמנם בוויקיפדיה העברית יש באורח יחסי מעט יותר ערכים על נשים מאשר במקורות מקבילים (יש בסך הכל 196,096 ערכים בוויקיפדיה העברית, 26% מתוכם, דהיינו 50,242 ערכים, הינם ביוגרפיים: 81% מערכים אלה הם על גברים, ו–19% על נשים) כמו ויקיפדיה באנגלית ובריטניקה, כפי שטוען נחמיה גרשוני איילהו, אך השיעור הזה מנותק ממספר הנשים באוכלוסיה.

מיעוט עורכות בוויקיפדיה

מספר העורכות בוויקיפדיה לעומת העורכים נמוך מאוד בכל רחבי העולם. על פי הנתונים שפורסמו בהארץ ב-2013, 23% מעורכי ויקפדיה בעברית הן למעשה עורכות, ורק 15% נשים בקרב ויקיפדיה בעולם. כבר ב-2011 פורסם פוסט בבלוג של סו גרדנר, מנהלת קרן ויקימדיה, שכותרתו "תשע סיבות לכך שנשים אינן עורכות בוויקיפדיה". בין הסיבות: ממשק עריכה לא ידידותי למשתמשת, חשש משיח כוחני ותוקפני, חשש שהערכים שהן כותבות ימחקו ועוד. סיבה נוספת המופיעה בפוסט היא כי נשים לעיתים קרובות אינן בטוחות מספיק בידע שלהן.

זוהי תופעה מוכרת, כפי שכותבת סער, שבמבחן אמריקאי גברים רבים עונים גם כשאינם יודעים את התשובה, מנחשים, כי יש סיכוי של 25% שיצדקו, ואילו נשים אינן עושות זאת בדרך כלל. מכך ומממצאים דומים אפשר להסיק, שנשים נוטות פחות מגברים להתבטא בנושאים שאינן מומחיות בהם. גברים מחונכים ומחוברתים להעז, נשים לרוב אינן מקבלות עידוד חברתי להביע את דעתן בנחרצות. אין ספק שחיברות מסוג זה מונע מנשים רבות להיות עורכות וכותבות בוויקיפדיה. בנוסף, התרבות הוויקיפדית היא גם נגזרת של עולם המחשבים – שגם בו יש מיעוט של נשים.

 

מיעוט עורכות בוויקיפדיה ישראל

בשל מיעוט העורכות, ב-2012 נערכו בישראל סדנאות לעריכה בוויקיפדיה העברית שיועדו לנשים, ומטרתן היתה להגדיל את מספר העורכות. הסדנאות היו בהשפעת קרן ויקימדיה העולמית, ששמה לה למטרה להגדיל את אחוז הנשים העורכות באופן משמעותי. בסדנאות למדו נשים כיצד מתנהל מיזם ויקיפדיה, כיצד לערוך ערכים, והודגש כי ויקיפדיה לא עובדת על המושלם אלא על הנכון. מעין אלכסנדר כתבה כי נאמר להן "תכתבו מה שאתן יודעות. תמיד אפשר אחר כך להוסיף, לערוך ולשפר. ככל שיותר אנשים יתרמו ידע, כך הוא הולך ומצטבר, ועורכים שונים כותבים על מה שמעניין אותם".

ב-2014 החל שיתוף פעולה בין עמותת ויקימדיה ישראל לבין קבוצת 'ויקי נשים' – קבוצת פייסבוק שמטרתה לרכוש, לשתף ולחלוק את הידע הנדרש לכתיבה בוויקיפדיה. כפי שכותבות ציפי ערן וחן ספקטור, הקבוצה מורכבת ברובה מנשים וחותרת להרחיב את הערכים והתכנים החופשיים בוויקיפדיה אודות נשים ותרומתן בכל תחומי הדעת.

ב-2015 נערכה אף תחרות שנקראה ״נשים יוצרות ערך״ שיזמו עמותת ויקימדיה וארגון ויצו העולמי במטרה ליצור ולהרחיב ערכים העוסקים בנשים יהודיות וישראליות (כתבה על כך ענבר נעמן). במסגרת התחרות התבקשו הגולשים/ות לכתוב ערכים שעוסקים באמניות, מדעניות, חוקרות ונשים בולטות בתחומים נוספים. בארגון ויצו הסבירו כי לתחרות היו שתי מטרות עיקריות: לאפשר לנשים לכתוב את ההיסטוריה שלהן ולהוות מקור השראה לנשים. ״ככל שתהיה נראות גבוהה לפועלן של נשים, כך יותר נשים יאמינו ביכולות שלהן לפרוץ קדימה ולשבור את תקרת הזכוכית".

 

פרויקט ״מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה״

 הסדנאות והתחרות היו יוזמה מצוינת, אך בתוך האווירה השוררת בקרב עורכי ויקיפדיה בישראל, קשה מאוד לשנות את המצב. הוכחה לכך עוררה סערה לא מזמן, כאשר ערכים העוסקים בנשים, שנכתבו כחלק מפרויקט פמיניסטי של ד״ר שרון גבע, נמחקו. שם הפרויקט היה ״מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה״ ובמסגרתו כתבו סטודנטיות וסטודנטים ערכים לוויקיפדיה העברית על נשים בישראל, כדי להנגיש את המידע עליהן ועל פועלן לטובת הכלל ולהעלות מודעות למקומן של נשים בחברה הישראלית ובהיסטוריה שלה. כתיבת הערכים בפרויקט נעשתה על ידי מחקר ארכיוני שערכו הסטודנטיות/ים, ראיונות עם קרובים ומכרים של הנשים שהן/ם כתבו עליהן, והנגשת פיסות מידע מספרים ומעיתונים ישנים, ששולבו כמקורות בתוך הערכים החדשים.

כפי שכותבת גבע, הפרויקט החל בקורס בנושא נשים בישראל בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, כשהתברר שהנשים עליהן נלמד בכיתה אינן מוכרות דיין לציבור הרחב, ואף נעדרות בדרך כלל מחומרי הלימוד במערכת החינוך. המטרה של הקורס האקדמי לא היתה רק ללמוד על החברה בישראל אלא לחולל בה שינוי ולהפוך את העולם להוגן יותר. כותרת הפרויקט משלבת שני פעלים, "מעלים" ו"מחזירות", במטרה לשקף את זהות המשתתפות והמשתתפים בו, נשים וגברים, ולבטא את האג'נדה שביסודה שיתוף ושוויון.

 

אך כפי שגילו גבע ותלמידותיה במהרה, רבים מהערכים שכתבו היו מועמדים למחיקה. כך קרה למשל לערך על מרים ברץ, כפי שכותבת שירי דובר, שבדיון על אפשרות מחיקתו נכתב למשל, "הערך נראה כמו עבודת שורשים של ליטל מקיבוץ נווה-גבינה", ו"האומנם המאבק הפמיניסטי ראוי להיות מודגם באישה שהצליחה בהירואיות לחלוב פרות ברפת? מה, נגמרו האליס מילריות של העולם, וכל מנהלות התאגידים, הרופאות, החוקרות, המרצות, הקצינות וכו' שזכאותן לערך לא מפוקפקת?".

בתמונה: מרים ברץ

 

שכפול יחסי הכוח במרחב הווירטואלי: גם כאן ההיסטוריה שייכת לחזק ולכוחני

היחס המזלזל הכפול – הן כלפי הנשים עליהן נכתב הערך והן כלפי הנשים שכתבו את הערכים, כפי שמודגם בדיון זה – חושף את האופן בו יחסי הכוח בין גברים ונשים משוכפלים בתוך העולם המקוון. עופר אדרת כותב כי ״הצצה אל ׳דיוני העריכה׳ של כמה מהמועמדים־למחיקה חושפת כי את תפקידי המו"ל, העורך והכותב המסורתיים, החליף מועדון סגור, אליטיסטי, מתנשא ואלים, שחבריו מסתתרים מאחורי כינויים ולא מחויבים לחשוף את שמותיהם, השכלתם והתאמתם לתפקיד, ועושים בוויקיפדיה כבשלהם. את חופש הפעולה המוחלט שקיבלו הם הפכו לדיקטטורת המונים, את חופש הדיבור — למסע הכפשות נגד מי שלא חבר במועדון שלהם, ואת חופש המידע — לאנרכיה. כך, אם בעבר נכתבה ההיסטוריה על ידי המנצחים, והנציחה בכך את החזק והשולט (וכן את הגבר, את הלבן, וכו'), היום היא נכתבת בידי קליקה של עכברי מחשבים וביריוני מקלדת, שחורצים גורלות וקובעים במחי "הצבעת מחיקה" ובשפה משלהם (בה מככבים "ויקיפדים", לצד "מפעילי מערכות" ו"דיילים") מי יזכה לחיי נצח ומי ייעלם מהזיכרון הקולקטיבי שלנו״.

גם גבע, כמו אדרת, מייחסת את הבעיה, בין היתר, לחוסר השקיפות והיעדר המידע המזהה של בעלי תפקידים בוויקיפדיה. היא טוענת כי הסתתרות מאחורי מסיכה מקלה על מי שרוצה להשליט עמדה, ולהציג עצמו בתור אחד שיודע, מבלי שיוכלו לפקפק בכישוריו, ידיעותיו ומניעיו. ״הגיע הזמן להרים את מכסה המנוע של מאגר המידע העצום הזה ולראות מי האנשים שמארגנים את המידע שנמצא אצלנו בכיס, ולמרבה הצער רובנו איננו מטילים בו כל ספק״, היא טוענת.

המאבקים על מחיקה של ערכים רבים בפרויקט הובילו את גבע להפסיק אותו ולהעביר את הערכים לפלטפורמות אחרות, המבינות את החשיבות של יצירה ושימור של ידע על אודות נשים, אלה שההיסטוריה שוב ושוב מנסה למחוק אותן מתוכה. אך בקרב הזה ויקיפדיה היא המפסידה בסופו של דבר, כיוון שנחשפו נקודות התורפה של ״האינציקלופדיה החופשית״ שהתגלתה כשכפול מקוון של המציאות השוביניסטית שלנו. כנראה שרק שינוי אמיתי במציאות המגדרית שלנו ומחיקת הסטראוטיפים המגדריים יוכל להביא גם לשינוי יחסי הכוח ברשת, וכתוצאה מכך גם בוויקיפדיה.

 

למאמר נוסף של עופר אדרת

למאמר אקדמי של שרון גבע על הפרויקט